השפה העברית מציבה אתגרים מיוחדים בפני מפתחים של תוכניות לעיבוד ממוחשב של שפות: הכתב, כיוון הכתיבה, המורפולוגיה העשירה, השילוב המיוחד של שורש ומשקל והמחסור במסדי נתונים המכילים תיעוד מקיף של שימוש בשפה. כל אלה הופכים את העיסוק הממוחשב בעברית לקשה ומאתגר.

יש יישומים רבים לעיבוד שפה טבעית, והם כוללים בין השאר תרגום אוטומטי משפה לשפה; המרה של דיבור לכתב ולהיפך; מנשקים בשפה טבעית למערכות ממוחשבות; תמצות אוטומטי של מסמכים; בדיקת איות וסגנון; ועוד כהנה וכהנה. הרוב המכריע של יישומים אלו מצריך תשתית רחבה של פיתוחים המבוססים על ידע לשוני, כגון מאגרי מידע המתעדים שימוש בלשון (הן כתובה והן מדוברת), מילונים ממוחשבים, מנתחים מורפולוגיים ותחביריים, תוכנות להפגת עמימות, קביעת חלק דיבר וקביעת משמעות מילונית, רשתות סמנטיות וכדומה. פיתוחים כאלו לא יוכלו לעולם להיות מונעים על ידי צורכי תעשיית התוכנה, שכן השוק של תוכנות המתבססות על עיבוד עברית יישאר לעולם מוגבל ביותר. עד להקמת מרכז הידע לא הוקמה תשתית חישובית הולמת לפתרון בעיות יסוד, כגון אלו שתוארו לעיל, שתעמוד לרשות החוקרים באופן חופשי. לפיכך לא ניתן לבנות יישומים מורכבים יותר, כגון מערכת לתרגום אוטומטי, שכן אלו זקוקים בדרך כלל לתשתית כזו.

פעילותו של מרכז הידע לעיבוד העברית מתמקדת בפיתוח של תשתיות ושל מחקר יישומי בשפה העברית במטרה ליצור את התשתית התיאורטית והיישומית למנשקי אדם מכונה מתקדמים בעברית. כל הכלים והמערכות שפותחו ומפותחות במסגרת המרכז עומדות לרשות החוקרים בתחום, כמוצרי מדף בעלי קוד פתוח וניתן לגשת ולהוריד אותם מאתר אינטרנט זה.

שיתוף הפעולה בין מספר רב של חוקרים מאפשר קביעה של סטנדרטים ופורמטים לייצוג מידע, כך שתוצאות המחקר של חלק מאנשי הצוות יכולות לשמש חוקרים אחרים באופן ישיר ומיידי. בפיתוח משתתפים גם תלמידי מחקר של כל החוקרים הראשיים. יתרה מזאת, המשאבים שמפותחים במרכז עומדים לרשות המוסדות האקדמיים בארץ לצורכי הוראה. כך משמש המרכז גם זרז לפיתוח תוכניות למידה עדכניות שמבטיחות הכשרה של כוח אדם נוסף בבלשנות חישובית בארץ.